רבני קהילות- הדרך להתחבר לעם

אחת הנקודות המרכזיות בבניית אורח חיים דתי לאורך זמן היא הצורך ברענון ובשמירה בלתי פוסקת על המתח הדתי. הגאון הטיב לבטא זאת במשלו המפורסם על הציפור, שחייבת לנענע בכנפיה כל הזמן כדי להישאר באוויר ואם לא תעשה כן הרי שהיא נופלת מיד. מתח דתי זה מצריך הן עבודה בתחום הלימודי ובירור האמונות, שהרי לא כל מה שסיפק דעתו של אדם בגיל צעיר ממשיך לספק אותה גם בגיל מבוגר יותר והן עבודה בתחום המידותי והמוסרי, רענון מתמיד של ההתקדמות האישית, שמניעתה פרושה נפילה. כאשר היתה סנהדרין בעם ישראל, מילאה את התפקיד החשוב הזה הסנהדרין, וגם בגלות נמצא לכך תחליף בדמותו של רב הקהילה ששמר על הגחלת התורנית במשך הזמן. תפקידו של רב הקהילה היהודית היה החשוב והמרכזי בקרב הקהל ונמתח, בסופו של דבר, הרבה מעבר להכרעות הלכתיות גרידא.

אורח החיים המודרני מציב קשיים רבים בפני השמירה והתגבור של התובנה הדתית/רוחנית. המגורים כיום הם בערים גדולות והמרחק בין משפחות הקהל גדל, רבים מאד מבני המשפחה הצעירים אינם מתגוררים ליד הוריהם ורחוקים מהיסוד התורני אותו ספגו. בעיירות הפיתוח ובערים הגדולות הציבור הרחב והעממי מנותק פעמים רבות מהממסד הרבני, גם בגלל שבאופן רשמי מוטלות על רבני הערים משימות אדמיניסטרטיביות רבות ומשונות שגוזלות את זמנם ומקשות על הקשר הבין אישי היום יומי הנחוץ כל כך במשימות הדתיות.

קהילות דתיות גדולות וקהילות מסורתיות מתקשות לתפקד כקהילה יוצרת בתחום של שיעורי תורה, טיפול בבעיות אמונה של הנוער, פתרון בעיות הלכתיות מקומיות.

מצב זה מציב בפנינו אתגר גדול של בניית מערכת שעניינה התחברות אמיתית לעם ישראל דרך מוסד ותיק ומכובד- בתי הכנסת.

רבני קהילות אלו יהפכו לראש גשר אמיתי בין הציבור התורני לציבור העממי הרחב, ציבור שלרוב מנותק מהעשיה הדתית לאומית. אנשים אלה מעונינים מאד בהיחשפות לדרכה של תורה ונתקלים בקשיים אפילו בתחומים של מציאת שיעורים והכוונה בסיסית. רבני הקהילות גם צריכים להתחבר לזרם משמעותי וחשוב בעם ישראל, החוזרים בתשובה. התופעה של חזרה בתשובה ושל "התחזקות" דתית נמצאת בשיאה, אולם אצל רבים היא מובילה לשבר עמוק בתחום העבודה, המשפחה והבניה האישית, רק יד מכוונת פרטית תוכל לסייע בתחום זה.

מנסיוני, מדהים עד כמה "כופרים" גדולים אינם מבוססים בדעותיהם ומחפשים את דרכם בימים אלו. אולם לחיפושים אלו אין תמיד כתובת. בניית קהילה,בראשותו של רב בעל ידע בעבודה עם הציבור ובעל יכולת רטורית מרשימה, המבין לרחשי ליבם של הנוער, ולא פחות חשוב- בעל יכולת אירגונית, יכולה לספק חלק ניכר מהצרכים שהזכרתי. (קשה לי להתנתק בעיני רוחי מרבני הקהילות הספרדיות בגלות- שהיו אנשי אשכולות בתחום התורני ושלטו בכל מכמני התורה, בעלי יכולת לדרוש דרשות שריתקו את הקהל ובעלי אמירה וסמכות בתחומים הכלליים עד כדי כפיית רצונם במקרים מסויימים).

בשעלי תורה אנו מפעילים פרוייקט של רבני קהילות הנשלחים לגור ולחיות בערי הפיתוח, להיות רבני בתי כנסת ולפעול בקרב הציבור. רב זה חייב לדעתי להיות פטור מדאגות אישיות בתחומים רבים (בעיקר כלכליים) ולרכוש ידע לפני צאתו לשליחותו (בדומה לשליחי הרבי מליובביץ' ברחבי העולם). לדעתי בבניית מערכת כזאת ישנה בשורה גדולה לציבור בכלל ולציבור התורני בפרט.